#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח. תניא מצא כלי ולפניו פירות הרי אלו שלו. והתניא מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן חייב להכריז? (4) 	"1) אמר רב זביד לא קשיא הא בכובא וכיתנא הא בצנא ופירי. רש""י פירש בכובא וכיתנא הרי אלו שלו שאם הפשתן היה בכלי היה חלקו נשאר בפנים, בצנא ופירא חייב להכריז שהפירות עשויים ליפול כולם. והתוס' (ד""ה הא) פירשו איפכא שבצנא ופירא הרי אלו שלו דכיון שאין הפירות מחוברים יחד אילו מן הכלי נפלו היה נשאר מהם בכלי, בכובא וכיתנא חייב להכריז שהפשתן שקשור ביחד יכול להיות שבכלי היה ונפל.2) רב פפא אמר הא והא בצנא ופירי ולא קשיא אם אשתייר בה מידי חייב להכריז אם לא אשתייר בה מידי הרי אלו שלו, דכיון דסתם צנא יש לו אוגנים אי מתוכו נפל הוה משתייר ביה.3) ואיבעית אימא הא והא דלא אשתייר בה מידי ולא קשיא אם מהדרי אפיה לגבי פירי חייב להכריז אם לא מהדרי אפיה לגבי פירי הרי אלו שלו.4) ואיבעית אימא הא והא דמהדרי אפיה לגבי פירי ולא קשיא אם יש אוגנים לצנא הרי אלו שלו דאם היו בתוכו היה נשאר מהם שהאוגנים היו מעכבים ואם אין אוגנים לצנא חייב להכריז."	"ב""מ כה. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קי. מצא שלשה מטבעות עשוין כמגדלין, איזה סימן נותן המאבד?	"כתבו התוס' (ד""ה והוא) שהמאבד נותן סימן שהיו שלשה או סימן מקום. והא דעשוין כמגדלין אינו לסימן אלא שאז יודע המוצא שזה דרך הינוח <sup>סח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סח.  והרשב""א  (ד""ה מאי)  הביא פרש""י שהמאבד צריך לומר שג' היו וזו על גב זו מצאתם. והרמב""ן כתב שהסימן הוא שעשויין כמגדלין. [וה""ה מנין או מקום שהרי מנין ומקום הוה סימן].</span>"	"ב""מ תוס' כה."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. מה הדין ומדוע במצא חפץ 1) שאין בו סימן במקום המשתמר קצת 2) כשיש בו סימן במקום המשתמר לגמרי ? 	"1) אם בדרך נפילה וכבר נודע לבעלים הרי זה שלו. אם ספק הינוח וכ""ש ודאי הינוח לכתחילה לא יטול שאם יקח אין לבעלים סימן ליתן ויפסידו, הלכך לא יטול והבעלים יזכרו ויבואו ויטלוהו. ואם נטל לא יחזיר. רש""י פירש שאין אדם שיתן סימן. והתוס' (ד""ה ואם) הקשו שזה פשיטא, ופירשו שלא יחזירו למקומו, יש מפרשים דוקא כשנטלוהו והוליכו לביתו שיש לחוש שמא באו הבעלים בתוך כך ולא מצאו מה שהניחו שם ושוב לא יחזרו לבקשה, אבל אם נטלו ולא זז משם וראה שלא באו הבעלים בתוך כך יחזיר למקומו. ולתוס' נראה שאם נטל לא יחזיר דשמא אבידה היא ושכחוה הבעלים ולאחר שהגביה התחייב בשמירתה מספק.2) אם בדרך נפילה נוטל ומכריז. אם בספק הינוח וכ""ש ודאי הינוח כתבו התוס' (ד""ה אחר) שלא יגע בו. ואם נטל והוליכו לביתו לא יחזיר למקומו וכנ""ל אבל אם לא זז משם יכול להחזירו למקומו שאינו אבידה ואינו מחויב בשמירתו."	"ב""מ כה: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. למדנו במשנתנו מצא כלי טמון באשפה אם מכוסה לא יגע בו 1) והתניא מצא כלי טמון באשפה נוטל ומכריז 2) מדוע לא יקחנה לעצמו שהרי כשלא ימצאנה בעליה יתייאש ויאמר שאיש שאינו הגון לקחה? 	"1) רב זביד תירץ בכובי וכסי טמונים מדעת הוי ולא יגע בהם. בסכיני והמניק שהם כלים קטנים אבדה הם ונוטל ומכריז.רב פפא תירץ הא והא בכובי וכסי, באשפה שאינה עשויה לפנות לא יגע בהם, באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה נוטל ומכריז, שאם לא יקחנה כשיפנוה יטלנה נכרי או ישראל חשוד [והתוד""ה בטמון (לעיל כד,א) כתבו או שמא לא ימצאנה המפנה וישליכנה לחוץ עם הזבל] <sup>סט</sup>.2) תירצו התוס' (כד,א ד""ה בטמון) דהוי יאוש שלא מדעת דבשעה שלוקחה עדיין לא ידע האובד שנלקחה [ועי' ברש""ש].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סט.  כתב הרא""ש  (סו""ס ח)  ששתי האוקימתות הלכתא נינהו.</span>"	"ב""מ כה: ותוס' כד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. מצא בכותל ישן הרי אלו שלו 1) באיזה אופן מדובר ומדוע 2) מדוע לא קונה חצירו לבעל הכותל? 	"1) דשתיך טפי שיכול המוצא לומר לבעל הכותל דשל אמוריים הם.2) כתבו התוס' (ד""ה דשתיך) דאין חצר קונה בדבר שיכול להיות שלא ימצאנו לעולם <sup>ע</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ע.  כתב הרשב""א  (ד""ה לא)  שהראב""ד תירץ דמיירי בכותל שבחורשין שאין לו בעלים. והרשב""א הקשה על דבריו ופירש שמה שנשאר טמון מן האמוריים אינו לאותו שהגיע לו הקרקע, כי השלל מתחלק היה לכל ישראל, ואחר שעמדו שם כל כך הרי הוא כאבוד מכל ישראל והרי הוא של מוצא, ולא קונה לו חצירו עכשיו משום שבאיסורא אתא לידיה, שחצירו לא עדיפא מידו.</span>"	"ב""מ כה:-כו. ותוס'"		
